נרחיב במעט על שניים מהממתיקים הנפוצים ביותר:
סכרין:
- מוכר בשם "סוכרזית"
- מתיקותו גבוהה פי 300 מזו של הסוכרוז.
- יש לו טעם לוואי מריר/ מתכתי.
- סכרין לא עובר מטבוליזם בגוף ומופרש כמו שהוא בשתן.
- סכרין עמיד בחום ולכן ניתן למצוא אותו במזונות רבים כמו:
דברי מאפה, דגני בוקר, גומי לעיסה, שימורי פירות, סוכריות, ריבות, רטבים לסלט משקאות וכמובן כממתיק שולחני.
- בהתאם להמלצות ה-FDAהצריכה המקובלת ליום (ADI) של סכרין היא 5 מג' לק"ג משקל גוף.
- הסכרין עובר דרך שליית האם ומגיע לעובר.
- אין מספיק מידע לגבי הסיכונים בשימוש בסכרין בתינוקות, ילדים ובנשים בהריון ובתקופת ההנקה, ולכן לא מומלץ לאוכלוסיות אלו שלא להשתמש בו.
אספרטיים:
- מתוק פי 200 מסוכרוז
- אספרטיים מתפרק בזמן חימום בטמפ' גבוהות ומאבד מעוצמת מתיקותו, לכן לא משמש כממתיק בדברי מאפה אך הוא הממתיק העיקרי במשקאות דיאט.
- במערכת העיכול האספרטיים מפורק לחומצה אספרטית ולפנילאלנין. קבוצת המתיל משתחררת והופכת למתנול. שלושת הרכיבים נספגים אל הדם.
- פנילקטנוריה (PKU) היא מחלה תורשתית נדירה (1/16000).
זוהי מחלה מטבולית, לחולים בה יש חוסר באנזים שהופך פנילאלנין לטירוזין.
הפנילאלנין מצטבר בגוף. הצטברותו במוח גורמת לפיגור שכלי ותופעות נוירולוגיות נוספות.
על החולים במחלה להגביל את צריכת הפנילאלנין מהמזון כך שרמתו בדם לא תעלה עלmg/dl 2-10.
מזונות המכילים אספרטיים חייבים לכלול אזהרה לחולי PKU כי המוצר מכיל פנילאלנין.
- עמדת ה FDA לגבי אספרטיים: "אספרטיים הוא אחד החומרים הנלמדים ביותר במזון, עם יותר מ 100 מחקרים התומכים בבטיחותו.
חוקרי ה FDA סקרו את הנתונים המדעיים הנוגעים לבטיחות אספרטיים במזון והגיעו למסקנה כי הוא בטוח לשימוש באוכלוסייה הכללית תחת תנאים מסויימים."
מעבר לגרף המציג את השפעת הממתיק אספרטיים על ערכי הסוכר והאינסולין בדם.