Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

סוגי ממתיקים

קיימים סוגים רבים ומגוונים של ממתיקים, חלקם וותיקים מאוד וחלקם חדשים.
בעקבות הביקוש הגדול למוצרים מתוקים אך בעלי ערך קלורי נמוך, נעשים כל הזמן חיפושים אחרי המצאות חדשות בתחום.
זהו נושא רחב וסבוך, אבל אנחנו נעשה סדר במושגים, ביתרונות ובחסרונות.
הפוסט הנוכחי הוא פוסט כללי, מתוכו ניתן להגיע לפוסטים נוספים שמרחיבים על ממתיקים ספציפיים.

ניתן לחלק את הממתיקים השונים לפי מספר קטגוריות :

חלוקה לממתיקים בעלי ערך קלורי לעומת כאלו ללא ערך קלורי. (nutritive/ nonnutritive )

  • בעלי ערך קלורי:
    סוכרוז (סוכר לבן/חום), פרוקטוז (סוכר פירות), דבש, סילאן, סוכרים כהליים (פוליאולים), סירופ תירס עשיר פרוקטוז…
  • ללא ערך קלורי:
    אספרטיים, סכרין, סוכרלוז, נאוטיים, אססולפם-K, סטיביולים, מוגרוסיד .


חלוקה נוספת היא לממתיקים מלאכותיים וממתיקים טבעיים (דוגמאות):

sweeteners types

בניגוד לחלוקה הראשונה, לבעלי ערך קלורי/ ללא ערך קלורי, זוהי חלוקה מורכבת ויש לגביה הרבה ויכוחים ואי הסכמות.
גם עצם הפירוש וההגדרה של טבעי ומלאכותי בנוגע למזון אינו אחיד.

הגדרה מילונית:
טבעי- שמקורו בטבע. לא מלאכותי או מעובד.
מלאכותי- נוצר בידי האדם.
הגדרה של מכון התקנים:
טבעי- שבתהליך הפקתו לא עבר שינוי כימי כלשהו.
(בת"י 1145 לסימון מזון ארוז מראש של מכון התקנים).

החלוקה בתרשים למלאכותי ול"טבעי- שהפקתו טבעית" היא ברורה יחסית. לעומת זאת לגבי הממתיקים שניתן למצוא בטבע אך הפקתם בתעשיית המזון היא מלאכותית, קיימים ויכוחים רבים. לדוגמא: HFCS (סירופ תירס עשיר פרוקטוז) אינו עומד בהגדרה של מכון התקנים הישראלי לרכיב טבעי וזאת על אף שהרכיבים שלו כולם קיימים בטבע ולפי הFDA האמריקאי, נכון להיום, ניתן להגדיר אותו כטבעי (1).

עד כה עשינו סקירה כללית מאוד של סוגי הממתיקים וציינו הרבה שמות שנשמעים בחלקם חסרי פשר.
נרחיב במעט על כל אחד מהממתיקים כך שאם תחזרו לבסוף לעמוד הנוכחי, כל אחד מהשמות יהיה ברור וכך גם המיקום שלו בחלוקות שהראנו.

ממתיקים עליהם נרחיב בפוסטים הבאים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *